Make your own free website on Tripod.com

הינדואיזם

הינדואיזם כדת עוסקת עבודת אלילים. דת זו כוללת הרבה מאוד אלים ואלות. על פי אמונה דתית של ההינדואיזם, שלושה אלים מנהלים את העולם. 'בראהמה', בורא עולם; 'וישנו', שומר הטוב; ו'שיווא', משמיד הרע. האל וישנו עושה את עבודתו, שמירה על הטוב על ידי הופעתו כבן אדם. שני הופעות מפורסמות של וישנו הם ראמה ו'קרישנה'. בודהה גם נחשב להופעתו של וישנו, אבל ההינדוים מייחסים לו פחות חשיבות

לשלושת האלים שמנהלים את העולם יש בנות זוג וגם הן אלות. בת זוגו של ברהמה היא סאראסוואתי והיא נחשבת לאלת ההשכלה; בת זוגו של וישנו היא לקשמי והיא אלת העושר; בת זוגו של שיווא היא פארבתי שלה צורות רבות ונסביר אותם עוד מעט.

חוץ משלושת האלים שמנהלים את העולם ובנות זוגם, ישנם עוד אלים ואלות. כמו למשל גאנייש, האל עם ראש פיל שהוא גם בן של שיווא; הנומאן שהוא קוף; סוריא אל השמש; גנגא מא, אלת נהר הגנגס; סמונדרא, אל הים; אינדרא, מלך האלים (שלמרות תוארו אינו אל חשוב); פריתוי, אלת האדמה או אימא אדמה ועוד אלים ואלות רבים. לאלות פונים בתואר 'מא' שמשמעותה אימא. לחלק מהאלים מספר שמות למשל שיווא נקרא גם שנקר, מאהאדייב , נתראג', מאהייש ועוד שמות. האל גאנייש נקרא גם גנפתי. האל וישנו הופיע 10 פעמים בצורות שונות בין בני אדם ובכל הופעה שלו הוא גם אל. בכל הופעותיו יש לו שם אחר ביניהם נרסימהא, ראמה, קרישנה, בודהה ועוד הופעות. קרישנה עצמו גם נקרא במספר שמות ביניהם גופאל, קישן, שאם ועוד שמות. ישנם אלים ואלות שמסוגלים לשנות את צורותיהם ולכל צורה יש שם אחר ומתייחסים אליה כאל או אלה בפני עצמו. פארבתי למשל משנה את צורתה לאלה קאלי או דורגה

לא כל ההינדים סוגדים לכל האלים. ישנם הינדוים שסוגדים רק לאל שיווא או רק ל'וישנו' ולהופעותיו. ישנם שסוגדים רק לאלות בדמויותיהם השונות. ישנם גם רבים שסוגדים לכולם. ישנם אלים שסוגדים להם בכל הודו כמו קרישנה או ראמה. ישנם אלים שסוגדים להם יותר באזורים מסוימים כמו גאנייש שסוגדים לו יותר במערב הודו. ההינדוים גם סוגדים לאלים לפי צורכיהם האישים. אנשים העוסקים בכושר גופני, היאבקות ודברים דומים אחרים סוגדים להנומן שבסיפורי דת הינדוים היה קוף עם כוח פיזי רב. אנשי עסקים סוגדים לאלת העושר, לקשמי. לפרבתי סוגדים בצורותיה האכזריות שהן קאלי ודורגה. אם פארבתי יפה ועדינה אז בצורתה השנייה כקאלי היא מפחידה ומרושעת. קאלי כשמה היא שחורה ולשונה אדום מהדם שהיא שותה. בספרות ובקולנוע קאלי מוצגת כאלה שלה סוגדים אנשים מרושעים הרוצים כוח ועוצמה במציאות זה לא תמיד נכון. הסגידה לאלה קאלי קיים במיוחד במזרח הודו

לצד הינדוים שסוגדים לדמויות השונות ישנם גם הינדוים רבים שמאמינים שיש רק אלוהים אחת וכל עבודת האלילים היא פרשנות לא נכונה של הינדואיזם. בעיניהם האלים והאלות הרבות הם צורות שונות של אלוהים אחד. חלק גדול מהאמונה הזאת על קיומה של אלוהים אחד בהינדואיזם התחיל במאה ה - 19 כאשר תנועות רפורמיות בהינדואיזם ניסו לשנות את הינדואיזם המסורתי

הינדוים מאמינים בגלגול נשמות. האמונה הבסיסית היא שגורלו של אדם נקבע לפי מעשיו (קרמה בהינדואיזם ). נשמה שעושה קרמה טובה זוכה לחיים טובים יותר בגלגול הבא. נשמות שלא עושות קרמה טובה ייענשו על כך, עם לא בגלגול הזה אז בגלגול הבא והם ימשיכו להיוולד בעולם הזה. לעומתם אנשים שעשו קרמה טובה בסופו של דבר ישתחררו מהחיים האנושיים, כלומר יזכו ל'מוקשה'. ההינדוים בדרך כלל שורפים את מתיהם כדי שהנשמה תגיע לשמיים למעט מקרים של קדושים הינדוים שקוברים אותם משום שמאמינים שהקדוש הגיע לשלב ה'מוקשה'

הבסיס הדתי של ההינדואיזם הוא בארבע ספרי 'ויידה'. הארבע ספרים הם ריג ויידה ,סאמא ויידה, יאג'ור ויידה ו-אתהרווה ויידה. ספרי קודש אחרים הם אופאניסד, פוראנה, ראמאיאנה ,מאהאבהארתא ועוד ספרים. הגיבורים השונים, האלים השונים הקיימים בהינדואיזם מתבססים על ספרים הללו ואחרים. ראמאיאנה ו'מאהאבהארתא' הם מהסיפורים היותר פופולריים והמוכרים להינדוים

ראמאיאנה הנו סיפור חייו של האל ראמה. האל ראמה נולד למשפחה מלכותית, אבל נאלץ לחיות, בגלל אמו החורגת, רחוק מממלכתו למשך 14 שנים. בתקופה זו נחטפת בת זוגו, סיטה, על ידי רשע בשם ראוואן שהוא מלך ממלכת לנקה. ראמה בעזרת אחיו, לקשמן וצבא קופים ברשות הנומן מגיעים ללנקה ומצילים את סיטה. (הדעה הרווחת בקרב ההודים היא שמדינת סרי לנקה של היום הייתה ממלכת לנקה בתקופת הראמאיאנה. לפעמים במשחקי ספורט כאשר נבחרת הודו מנצחת את סרי לנקה מרבים לכתוב בעיתונות שראמה שוב ניצח את ראוואן).

מאהאבהארתא הנה סגה משפחתי. בסיפור הזה משפחת פנדווא ומשפחת קאורב שהם בני דודים רוצים לשלוט על אותה ממלכה. הממלכה נשלטת על ידי משפחת קאורב שהם מאה אחים. אבל משפחת פנדווא שהם רק 5 אחים מנצחים. האחים פנדווא מנצחים כי האל קרישנה, שהוא מלך של ממלכה אחרת נמצא לצדם. קודם למלחמה הגדולה בין האחים פנדוא לקאורב, כאשר הם נמצאים זה מול זה, חש אחד מאחיי פנדוא, ארג'ון, ברע ונכנס למצב של דיכאון. הדיכאון נובעת מכך שארג'ון צריך ללחום ולהרוג אנשים שהוא מכיר. בשלב זה קרישנה שמשמש כנהג מרכבתו של ארג'ון, מתחיל לשכנע את ארג'ון ללחום. קרישנה מטיף מוסר דתי לארג'ון ומשכנע אותו שבהיותו ממעמד (קסטה) הלוחמים עליו ללחום כי זהו יעודו בגלגול הזה. אותם פרקים ב'מאהאבהארתא' שעוסקים בהטפות מוסר של קרישנה לארג'ון נקראים 'בהאגוואד גיטה'. ה'בהאגווד גיטה' בגלל חשיבותו נחשב לספר בפני עצמו. ספר אחר שעוסק בכללים וחובות דתיות של ההינדוים הוא ה'קוד של מאנו' או ה'דהארמה שאסטרא

במלחמות השונות הקיימים בספרי הדת השונים, לצדדים שונים יש אמצעי לחימה הדומים ביכולתם לאמצעי מלחמה מודרניים. בסיפורים השונים לכלי נסיעה, שהם בדרך כלל חיות או ציפורים, תכונות הדומים למטוסים ומסוקים מודרניים. קיימים אפילו מטוסים עם מהירות מעל מהירות הקול. הכלי מלחמה העיקרי היה חץ וקשת. אבל בתכונותיהם הם היו יותר כמו טילים משוכללים מאשר חצים פשוטים. חצים הללו יכלו להטיל פצצות שנזקם כשל פצצות עשן; פצצות ביולוגיות; פצצות כימיות ואף פצצות אטומיות. היו אפילו חצים נגד חצים כמו טיל נגד טילים. היו גם חצים שיכלו להתביית על יעד מסוים ואף על בן אדם מסוים כמו טיל מונחי לייזר

מבחינה דתית ההינדוים חייבים להתפלל לאליהם. להינדוים מספר מקומות קדושים: בדרינאת; פורי; דווארחא ו'ראמיישוואראם' נחשבות לערים הכי קדושות של הינדוים. לצד ערים אלה ישנם עוד מקומות קדושים ביניהם ואראנסי ,נאסיק, פוסקר ועוד מקומות. ואראנאסי הנו מקום קדוש מאוד להינדוים אבל בשונה מהתדמית היא איננה העיר הכי קדושה להינדוים. מספר נהרות ברחבי הודו קדושות להינדוים, ביניהם גודאברי; קרישנה; יאמונה ומעל כולם ה-'גנגס' שנקראת על ידי ההודים גנגאה. נהר אחרת שהיא גם קדושה מאוד היא נהר ה'סאראסואתי' והיא בלתי ניראת. ההינדוים מייחסים קדושה למספר בעלי חיים וציפורים כמו נחש הקוברה, קופים, טווסים וכן פרה. ההינדוים גם מייחסים קדושה לעצים וסיחים מסוימים, המפורסם שבסיחים הקדושים נקרא 'טולסי'

לחלק מהאמונות ההינדויות הקיימות ושהיו קיימות, לא מוציאים הצדקה בספרי קודש הינדויים והם השתרשו בה מסיבות שונות. כך למשל לקדושת הפרה לא מוציאים שום הסבר דתי ומניחים שקדושת הפרה הומצאה על ידי כוהני דת כדי למנוע את שחיטתם בעת תקופות הבצורת והרעב. לפי אותו הסבר הקדושה שמוענקת למספר עצים וסיחים הייתה קשורה ברצונם של אנשי דת לשמור על עצים וסיחים נדירים. גם סגידת נחש הקוברה לא קשורה לספרי הויידות ומנהג זה צורף להינדואיזם כאשר אנשים שסגדו לנחש הקוברה הצטרפו להינדואיזם. שרפת האלמנות על מדורת הבעל גם לא קשורה לספרי קודש. מנהג זה, הוצאה מחוץ לחוק ב - 1829, הובאה ככל הנראה להודו על ידי פולשים ומהגרים סינטאים שהגיעו להודו מאזור רוסיה. אצל הסינטאים היה מקובל לקבור עם השליט המת את אהוביו, את משרתיו ודברים אחרים כדי שימשיכו לשרתו בעולם הבא. הסינטאים שהגיעו להודו אימצו את הינדואיזם ובמקום לקבור את מתיהם הם התחילו לשרוף את מתיהם. הסינטאים היו עם של לוחמים והם זכו למעמד של לוחמים בהיררכית המעמדות של ההינדוים. קהילות הודיות אחרות שראו את עצמם במעמד הלוחמים או גבוה ממנו, אימצו גם הם את מנהג שרפת האלמנות והפילגשות

מבחינה דתית קיימים ארבע מעמדות המסודרים ביניהם בצורה היררכית. המעמד הכי בכיר הוא של ה'בראהמן'; שהם אנשי דת והשכלה. אחריהם בהיררכיה נמצאים ה'קשטריא' ;שהם הלוחמים והשליטים. אחריהם נמצאים ה'ואישיא' שהם הסוחרים. אחריהם נמצאים ה'סודרה'; שהם העובדים הפשוטים, האיכרים והפועלים. מתחת לארבע המעמדות האלה נמצאים חסרי מעמד, הטמאים. אנשים הללו אסורים במגע עם ארבעת המעמדות, כלומר אסור להם ליצור קשר כלשהו עם ארבעת המעמדות. בכל מעמד קיימים מספר רב של קבוצות. נוהגים להשתמש במושג קסטה גם במקום מעמד וגם במקום קבוצה. בפרק שיטת הקסטות יהיו יותר הסברים על שיטת הקסטות כאן רק נסביר שמבחינה דתית אנשים נולדים לקסטה מסוימת ואין הם יכולים לצאת ממנה. חובה על בני הקסטה לעסוק רק במקצועות שהקסטה אמורה לעסוק בהם. ישנם גם מנהגי חברה הקשורים לקסטות למשל בני קסטה ממעמד מסוים רשאים לאכול רק עם אנשים ממעמדו וכן אדם רשאי להתרועע או להיות במגע פיזי או להתחתן רק עם בני מעמדו. עבירה על כללים הללו היה בו כדי לגרש מהמעמד את העבריינים ואף הפיכתם לטמאים

 

איך התחילה הינדואיזם קשה לדעת. הנחה המקובלת היא שהינדואיזם צמחה ממפגש היסטורי בין בני תרבות האריאנית לבני תרבות הדראווידית. יש טוענים שהינדואיזם היא בעיקר תרבות אריאנית (יש לציין בנקודה זו שה 'סוואסטיקה' נחשב לסמל קדוש בהינדואיזם) ויש הטוענים שזוהי תרבות דראווידית. מבחינה דתית-מיסטית, ספרי ה'ויידה', שהם הבסיס של הינדואיזם נאמרו על ידי האל 'בראהמה'

קודם להינדואיזם הייתה קיימת בהודו דת אחרת שנקראה 'בראהמניזם' וחסידיו נקראו 'בראהמן'. ה'בראהמן' היו אנשי דת ,שהיוו מין נציגי אלוהים עלי אדמות שקבעו את המותר והאסור בחברה. הם שימשו כסמכות המוסרית של החברה. בראהמניזם כדת הייתה נהוגה רק על ידי ה'בראהמן' ואחרים לא יכלו להצטרף אליה. עם הזמן ה'בראהמן' התחילו לצרף אחרים לדתם וככה צמחה דת שנקראת הינדואיזם שכללה גם מנהגים שלא התבססו על ספרי ה'ויידה'. אחת הסיבות שבגללה החליטו ה'בראהמנים' לצרף אחרים לדתם הייתה החשש לאבד את מעמדם הרוחני והחברתי לכוהני דת חדשה שצמחה בהודו, 'בודהיזם'. ה'ברהמנים' אימצו את בודהה וחלק מתורתו כמו אי אלימות לתוך הינדואיזם

 


דתות הודיות
המשך

Israel HyperBanner Advertisemment

Member of Israel HyperBanner