Make your own free website on Tripod.com

יהודים 'בגדאדים'

מסוף המאה ה - 18 התחילו להגיע להודו יהודים ממדינות ערב ופרס. והם נקראו באופן קולקטיבי כיהודים 'בגדאדים'. רוב יהודים הללו אכן הגיעו מבגדאד, אבל היו בין ה 'בגדאדים' גם יהודים שהגיעו מסוריה, פרס ומקומות אחרים מעיראק. לעתים קוראים ליהודים ה 'בגדאדים' גם 'עיראקים'

ה'בגדאדים' הגיעו להודו בגלל רדיפות דתיות וגם מסיבות מסחריות. רוב ה 'בגדאדים' היו אנשי עסקים עוד לפני שהם הגיעו להודו. הם התיישבו בערים שהיו המרכזים המסחריים של הודו הבריטית, קודם סורת ומאוחר יותר הם עברו לכלכותה, בומביי, ו'רנגון'; בירת מיאנמר (שנקראה קודם בורמה והייתה חלק מהודו הבריטית). בנקודה זו יש לציין שיהודי עיראק שימשו כסייענים הבריטים במקומות רבים מלונדון ועד סין. היהודים הללו הצליחו מאוד בעסקיהם והביאו להודו את משפחותיהם המורחבות וכן יהודים עירקים אחרים כדי שיעבדו אתם

לחלק מה 'בגדאדים' היו עסקים קטנים יחסית, כמו חנות לבגדים. לצדם היו 'בגדאדים' אחרים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה ההודית במאה ה - 19. ובבעלותם היו מפעלים רבים, במיוחד בתחום הטכסטיל. אחת המשפחות החשובות והמפורסמות של ה 'בגדאדים' הייתה משפחת ששון. לצד עסקיה הרבים, בני משפחה זו תרמו רבות גם לחברה ההודית. בערים רבות הוקמו מוסדות כמו בתי חולים, בתי ספר, ספריות ועוד דברים בתרומתם של משפחה זו

לצד תרומתם הרבה של ה'בגדאדים' להודו, הם גם הרחיקו את עצמם מההודים כולל יהודי הודו הוותיקים. ה 'בגדאדים העשירים הקימו בתי כנסת, בתי ספר יהודים, בתי קברות ואף מחלקות בבתי חולים בהם הזכויות היו שמורות ליהודים ה 'בגדאדים'. ה 'בגדאדים' ששפת אמם הייתה ערבית, התחילו לאמץ את אנגלית כשפה הראשונה שלהם. הם גם אימצו מנהגים אנגליים אחרים וניסו לזהות את עצמם עם התרבות האנגלית. מאמצע מאה ה - 19 התחילו העשירים שביניהם להגר לאנגליה והיו פעילים מאוד בצמרת החברה האנגלית. ה'בגדאדים' שנשארו בהודו התחילו אט להתקרב אל התרבות ההודית וכן אל יהודים אחרים של הודו. ה 'בגדאדים' בשיא מספרם היו כ - 7000 איש וזה היה בעשור של 1940. היום חיים בהודו כמה עשרות בגדאדים

 

 


המשך:
חזרה: