|
ההודים אינם בעלי היסטוריה משותפת אחת. לאזורים שונים של הודו עבר היסטורי שונה. תושבי הודו באזורים שונים של הודו מביטים על עברם מנקודת ראות שונה. להיסטוריה של הודו עבר בן אלפי שנים. באזורים שונים של הודו צמחו ממלכות שונות, וגם הגיעו להודו הרבה פולשים זרים. הפולשים הידועים הראשונים נקראו אריאן (הגזע הארי-גרמני מבטאים אותו באנגלית גם אריאן. השפות הצפון הודיות ושפות אירופיות מסוימות נכללות יחד במשפחת שפות האריות). משערים שהאריאנים הגיעו לצפון הודו מאזור פרס ודרום רוסיה כ - 1500 שנים לפני הספירה. האריאנים דחקו מקומיים שנקראו דראוויד דרומה. בהיסטוריה ההודית מתייחסים אל האריאנים כ- 'בהירי עור' שדחקו את הדראוידים 'כהי העור' דרומה ההודים בצפון הודו נחשבים לצאצאים של האריאנים והדרום הודים נחשבים לדראווידים. גם היום החלוקה הכי בסיסית של ההודים היא בין האריאנים הצפון הודים ודראווידים הדרום הודים. אבל החלוקה הזאת אינה מדויקת. בתקופות שונות היו הגירות פנים הודיות וגם הגיעו עוד זרים להודו. וגם לא כל תושבי צפון הודו נדחקו דרומה על ידי הפולשים האריאנים, היו שנשארו במקומם או שעברו לגור ביערות וג'ונגלים של צפון הודו. הדראוידים רואים את עצמם כתושבים המקוריים של הודו את תרבותם כתרבות המקורית של הודו. הם רואים את עצמם מופלים לרע גם היום על ידי הצפון הודים מאז האריאנים הגיעו זרים נוספים להודו. אלכסנדר הגדול ויוונים אחרים הגיעו להודו; ממלכה פרסית העתיקה הרחיבה את ממלכתה עד הודו (אבל לא ניתן לומר בוודאות שהם הגיעו לשטח של הודו המודרנית אלא הגיעו כנראה עד פקיסטן);הגיעו אליה גם סינטאים, הונים ואחרים .בתקופות מאוחרות יותר היו גם פלישות מוסלמיות - תורכים, ערבים, אפגאנים ואחרים. וכן הגיעו להודו האירופים - פורטוגלים, דנים, הולנדים, צרפתים ואנגלים. בין לבין צמחו בהודו ממלכות הודיות שונות. הממלכות השונות נלחמו זו בזו כדי להגדיל את שיטחן. לעולם לא הייתה ישות בהודו ששלטה על כל הודו כפי שהיא מופיע היום במפה. הממלכות השונות שצמחו באזורים שונים של הודו יצרו היסטוריה שונה לאזורים שונים של הודו תושבי אזורים שונים של הודו מביטים על העבר היסטורי שלהם מנקודת ראות שונה מהודים אחרים באזורים אחרים. למשל תושב מערב הודו ממדינת מאהארשטרא יתגאה בשלטון ה'מאראתהא' שמרכזם היה במערב הודו ושלטו על אזורים נרחבים של הודו במאות ה - 17 וה – 18 . הגיבור הנערץ של תושבי מאהארשטרא הוא שיוואג'י. תושב דרום הודי ממדינת טמיל נאדו לעומת זאת יתגאה בשלטונות אחרים שצמחו מטמיל נאדו כמו שלטון ה'צולה' אשר שלטו על אזורים נרחבים של דרום הודו וחלקים מצפון הודו בין מאה ה - 9 למאה ה – 13 . תקופה מסוימת הם אף שלטו על חלק מאיי אינדונזיה. בתקופות שונות צמחו מטמיל נאדו ממלכות אחרות. תושבי צפון מזרח הודו ממדינת ביהאר יתגאו באימפריית ה'מיוריא' וה'גופטה' אשר שלטו על רוב צפון הודו וחלקים גדולים מדרום הודו. לאחד מקיסרי ה'מיוריא' ,אשוקה, הייתה אולי האימפריה ההודית הגדולה ביותר שנפרסה כמעט על כל הודו למעט חלקים קטנים מדרום הודו. אימפריית ה'מיוריא' התקיימה עוד לפני הספירה ואימפריית ה'גופטה' התקיימה בין המאה ה - 4 למאה ה - 7 לספירה נוסף לאלה היו עוד אימפריות מאזורים שונים של הודו ששלטו על אזורים נרחבים של הודו בתקופות שונות. היו גם ממלכות קטנות ששלטו על אזורים קטנים של הודו. לעתים הממלכות הקטנות החליפו ממלכות קטנות אחרות ולעתים הממלכות אלה נוצרו מקריסת האימפריה הגדולה או כתוצאה ממרד נגד האימפריה הגדולה. דוגמה לאימפריה שקרסה היא אימפריית ה'מוגול' אימפריית המוגולים היא מהאימפריות הגדולות והמפורסמות של הודו ששלטה בשיאה בכל צפון הודו, פקיסטן וחלק ניכר מדרום הודו. בכל רחבי האימפריה שלה היו לה אוטונומיות הכפופות לה. במערב הודו ,במדינת מאהארשטרא של היום, היו מספר אוטונומיות כאלה. אנשים ששלטו במדינות אלה במערב הודו נקראו 'מאראתהא'. עם העלתו של 'אורנגזב' לקיסר אימפריית ה'מוגול' החל תהליך קריסת האימפריה. אורנגזב היה מוסלמי אדוק ופנטי. הוא ניסה לכפות את האיסלאם ואת חוקי האיסלאם על התושבים. כתוצאה מכך מרדו בו השליטי ה'מאראתהא' ובהנהגתו של שיוואג'י הכריזו עצמאות. המאראתהים הרחיבו את האימפריה שלהם תוך נגיסת חלקים מאימפריית ה'מוגול' ובעלי בריתם. עם מותו של שיוואג'י, אימפריית ה'מאראתהא' עברה משברים רבים. לעתים כוחות 'מאראתהא' השונים פעלו כגוף אחד ולעתים ככוחות עצמאים. עם מותו של אורנגזב גם המוגולים החלו להתפרק למספר ממלכות, למרות שבפועל היה קיסר מוגולי. בתקופה הזאת של תוהו ובהו באימפריית ה'מוגול' וה'מאראתהא' התחילו כוחות האירופים - אנגלים, צרפתים, הולנדים, דנים ופורטוגלים - להשתלט על הודו. הפורטוגלים הגיעו להודו ב – 1498 והיו אז הכוח האירופי ראשון שהגיע להודו. הפורטוגלים הגיעו להודו דרך הים אחרי שהם עקפו את כל יבשת אפריקה. באותה תקופה הנוצרים האירופים לא יכלו לעבור שמאלה ביבשה לכיוון הודו משום שהשלטון המוסלמי של ה'עותומנים' מתורכיה היקשה עליהם לעבור לכיוון הודו. על כן ניסה קולומבוס להגיע להודו על ידי הפלגה ימינה מיבשת אירופה. קולומבוס הניח שהעולם עגול ועל כן על ידי הפלגתו ימינה מאירופה הוא יגיע להודו. במקום זה הוא גילה את יבשת אמריקה, שלא ידעו קודם לכן על קיומה, הוא חשב שהגיע להודו (שאירופים קראו לה אינדיא) וקרא לתושבי יבשת אמריקה אינדיאנים כלומר הודים האירופים הגיעו להודו מסיבות מסחריות. שליטים מקומיים החכירו לאירופים אדמות כדי להקים עליהם מפעלים. עם הזמן האירופים גם קיבלו אישור לבנות מבצרים סביב שטחם כדי להגן על מפעליהם מגורמים שונים. האירופים גם הקימו צבאות כדי להגן על האינטרסים שלהם. לאט האירופים התחילו להשתלט על אדמות הודיות והבריטים הפכו לשליטי הודו ההשתלטות הבריטית נבע ממספר סיבות. הפורטוגלים שלצד עסקים הפיצו נצרות בצורה פנאטית, הציקו ללא נוצרים, הם הובסו על ידי ההודים ונאלצו להתמקד במספר נקודות בהודו, בעיקר גואה. ההולנדים והדנים עזבו את הודו משיקוליהם. בהודו נשארו אז האנגלים והצרפתים. הממלכות הרבות של הודו, בעיקר בצפון הודו, חיפשו עם קריסתה של אימפריית ה'מוגול' חסותה של קיסרות אחרת. את המקום הזה מילאו הבריטים. לצד ממלכות ששיתפו פעולה עם הבריטים היו ממלכות שלא רצו בבריטים ונלחמו בהם. הסיקים בצפון, המאראתהים במערב ושליטי מייסור בדרום היו בין אלה שהתנגדו לכיבוש הבריטי הבריטים הצליחו להביס את יריביהם ההודים וכן מנעו מהצרפתים להשתלט על הודו. הצרפתים כמו הפורטוגלים נשארו בהודו עם מספר נקודות קטנות. וכמו הפורטוגלים הם נשארו אתם גם אחרי שהבריטים עזבו את הודו. השטח שהיה בשליטה הבריטית התחלק לשני סוגי שליטה. סוג אחד היה פרובנס, שהם היו מחוזות בשליטה בריטית מוחלטת. סוג השני היה מדינות נסיכויות, שהיו מדינות עם שליט מקומי עם תואר ממלכתי שניהל את ענייני המדינה בכפוף אל הבריטים. בזמן עצמאותה היו בהודו 562 מדינות נסיכויות ו - 11 פרובנסים
|
|---|
|
מאגר מידע: המשך : |