מבנה שיטת הקסטות מבחינה דתית
מבחינה דתית קיימות ארבע מעמדות המסודרים ביניהם בצורה היררכית ומתחתיהם נמצאים חסרי מעמד. המילה הדתית למעמד היא 'ורנה'. החסרי מעמד לא נחשבים ל 'ורנה'. לכל ורנה יש זכויות וחובות מסוימות. בני כל ורנה חייבים לעסוק בעיסוקים שרק בני אותה ורנה רשאים לעסוק בהם
ה 'ורנה' הבכירה נקראת 'בראהמן'. בני מעמד זה הם אנשי דת, כמורה והשכלה. ה'ורנה' אחריהם בהיררכיה נקראת 'קשטריה'. למעמד זה שייכים הלוחמים והאצולה. אחריהם בהיררכיה נמצאים ה 'ואישיא'. למעמד זה שייכים הסוחרים ובעלי הקרקעות. אחריהם בהיררכיה נמצאים ה'סודרה'. למעמד זה שייכים העובדים הפשוטים, האיכרים, ומשרתים אחרים שעובדים במקצועות לא מזהמות. היררכית ה'ורנות' מסתיימת כאן. מחוץ ומתחת לארבעת הוורנות נמצאים החסרי מעמד שנחשבו לטמאים ובני ארבעת ה'ורנות' נמנעו כמעט מכל מגע איתם. החסרי מעמד עבדו במקצועות מזהמים כמו טיפול בלכלוך, ניקיון, איסוף גללים של פרות, טיפול בעור של חיות וכדומה. מבחינה דתית לשלושת ה 'ורנות' היו יותר זכויות חברתיות מאשר למעמד ה 'סודרה'. בני ה'ורנות' הבכירות נקראים גם 'נולדו שנית'. הכוונה בשתי לידות הם ללידתו הטבעית ולטקס קבלה לורנה בגיל מאוחר יותר
בכל 'ורנה' וגם אצל החסרי מעמד קיימים מספר רב של קבוצות נפרדות. כל קבוצה כזאת נקראת 'ז'ת' או 'ז'תי' וכל ז'ת כזאת מזדהה עם שם שונה. למשל אצל הבראהמנים קיימים ז'תות כמו 'גאור', 'קונקנש', סאראסבת, אייר ואחרים. ורנת ה'סודרה' היא ורנה הכי גדולה וכך גם מספר הקבוצות. חסרי מעמד גם מתחלקים ל'ז'תות' רבות, ביניהם 'מאלא', מדיגה, מאהאר, דהד ואחרים
מבחינה דתית כאמור קיים סדר היררכי בין ה'ורנות' וחובה על כל ז'ת לעבוד בעיסוקים השווים למעמד ה'ורנה'. נוסף לזה; כל ורנה היא קהילה סגורה מבחינה חברתית ובני הז'ת חייבים להתחתן עם בנות זוג מאותה ז'ת; ההשתייכות לז'ת היא מלידה ואי אפשר להחליף ז'ת; כל מי שלא השתייך לארבעת המעמדות, היה חסר מעמד; כל ורנה מוגבלת לסוגי מאכלים מסוימים. נוסף לאלו היו עוד מגבלות חברתיות
עד כה תיארנו את שיטת הקסטות בצורתה הנוקשה וכפי שהיא אמורה להיות מבחינה דתית. במציאות ההודים לא תמיד פעלו כפי שהדת קובעת והשתמשו ומשתמשים במילה ז'ת לקהילה כלשהי שיש לה משהו משותף כמוכן במציאות ששיטת הקסטות הרבה יותר מורכבת מאשר החלוקה הפשוטה שלה למעמדות ולחסרי מעמד