שיטת הקסטות בהודו המודרנית
מנהיגי הודו העצמאית החליטו אז שהודו תהיה מדינה דמוקרטית, סוציאליסטית וחילונית. בהתאם למדיניות זו קיימת בהודו הפרדה בין דת למדינה. נאסר באופן חוקי קיומה של שיטת הקסטות. בוטלה תופעת הטומאה ונאסר על קיומה באיזשהו דרך. לצד חוקים אלה, הממשלה החליטה לאמץ מדיניות של 'אפליה מתקנת' שבה אותן קבוצות שהיו מבחינה מסורתית בסטטוס נמוך בהיררכיה החברתית יאפילו לטובה. גם ההודים עצמם התחילו בהשפעת מנהיגיהם להיות פחות קפדנים במנהגי הקסטות. באופן כללי ביישובים עירונים שיטת הקסטות יותר גמישה מאשר ביישובים כפריים. בערים אפשר לראות אנשים מז'תות שונות אוכלים ביחד יותר מאשר בכפרים. בין הכפרים, קיימים אזורים בהם הוגמשו חלק גדול ממנהגי הקסטות וקיימים אזורים שבהם אף ממשיכה להתקיים תופעת הטומאה, שהיא אסורה מבחינה חוקית. הן ביישובים כפריים והן ביישובים עירונים מתרחשות מדי פעם אירועים אלימים שמקורם במתיחויות הקשורים לז'תות. לעתים בני ז'תות הגבוהות פוגעים בבני ז'תות הנמוכות המנסים לשפר את מעמדם. יש גם מקרים בהם בני ז'תות הנמוכות נוקמים בבני ז'תות הגבוהות שפגעו בהם
בהודו המודרנית משתמשים במונח קסטה גם במקום ורנה וגם במקום ז'ת. במונח הזה השתמשו האנגלים כאשר הם שלטו על הודו. הבריטים שרצו לשלוט בצורה יעילה על הודו, הרכיבו רשימות של קהילות הקיימות בהודו. הבריטים השתמשו בשני קטיגוריות בסיסיות, קסטות ושבטים. במונח קסטה הם השתמשו גם במקום ורנה וגם במקום ז'ת. בשבטים הכוונה הייתה לקהילות שחיו במנותק מרוב אכלוסיה ההודית או לקהילות שלא ניתן להגדיר אותם במדויק כמו קהילות שהתפרנסו מכייסות, גניבות וכו'. הרשימות הללו שימשו את ההודים כבסיס להכנת רשימות של קהילות שיהיו זכאים לאפליה מתקנת
הקסטות שהשתייכו לאליטה של חברה ההודית הוגדרו כקסטות גבוהות. שאר הקהילות הוגדרו כקסטות נמוכות או מעמדות נמוכות. את המעמדות הנמוכות חילקו לשלוש קטיגוריות. קטגוריה הראשונה נקראת קסטות הרשימה; קטגוריה זו כוללת את אותן קסטות שהשתייכו לקטגוריה של טמאים. בהודו המודרנית שבה תופעת הטומאה כמעט בוטלה, הטמאים קוראים לעצמם 'דאלית' ,כלומר המדוכאים. עד לתחילת שנות התשעים נהגו לקרוא להם 'האריג'ן ,כלומר ילדי אלוהים. תואר שמהטמה גנדי נתן להם כדי שחברה ההודית הכללית תקבל אותם. קטגוריה השנייה נקראת שבטי הרשימה; קטגוריה זו כוללת את אותם שבטים שלא רצו להיות חלק מחברה ההודית הכללית וחיו במבודד בהרים ובג'ונגלים של הודו. קטגוריה השלישית נקראת לעתים 'מעמדות מפגרות' ולעתים 'מעמדות מפגרות אחרות; קטגוריה זו כוללת את הקסטות שהשתייכו לורנת ה'סודרה' וגם טמאים המירו את דתם מהינדואיזם לדת אחרת וגם קהילות אחרות כמו נוודים או שבטים שהתפרנסו ממעשים פליליים
שלושת הקטגוריות זכאים להטבות שונות במסגרת מדיניות הממשלתית של אפליה מתקנת. לעתים כל שלושת הקטגוריות מוגדרות יחד כמעמדות מפגרות. על פי המדיניות הממשלתית שומרים לקסטות הרשימה %15 ממשרות בשרות המדינה ואותו אחוז עבור סטודנטים שלהם בחינוך הגבוה. %15 זהו גם אחוזם המשוער באכלוסיה. עבור שבטי הרשימה שומרים %7.5 מהמקומות שזהו גם אחוזם באכלוסיה. עבור מעמדות מפגרות אחרות שומרים %27 מהמשרות בשרות המדינה, אבל הם מהווים כמעט %50 מאוכלוסיית הודו. נוסף למדיניות ממשלת הודו, למדינות של הודו גם יש רשימות משלהם עבור מוסדות השייכות למדינות של הודו. אחוז הזכאים לאפליה מתקנת במוסדות המדינות של הודו שונה ממדינה למדינה בהתאם לאכלוסיה
בהודו המודרנית נוצרו מתיחויות חדשות בגלל הקסטות. בני קסטות הגבוהות חשים נפגעים ממדיניות אפליה המתקנת שמעדיפה את קסטות הנמוכות על פניהם. בלא מעט מקרים אנשי מקצוע וסטודנטים רבים מהמעמדות הגבוהות מתמודדים על מספר קטן יחסית של מקומות הפנויים עבורם לעומת מספר המתמודדים מטעמם. בעוד מעט מתמודדים מהמעמדות הנמוכות מתמודדים על מספר רב של מקומות השמורים עבורם. קיימים מצבים שבהם כדי למלא את המכסה, מועמדים מהמעמדות הנמוכות מתקבלים גם אם הם אינם מוכשרים ולעתים גם נשארים מקומות לא מיואשים בעוד מועמים מהמעמדות הגבוהות כלל לא מתקבלים. מסיבות אלה, בני מעמדות הגבוהות פוגעים לעתים בבני מעמדות הנמוכות. בני מעמדות הגבוהות שהיו העליתה של החברה ההודית, מתארגנים ביניהם כדי לחסום מבני המעמדות, הצלחה וקידום חברתי. אבל גם בין המעמדות הנמוכות גם קיימות מתיחויות
בסדר ההעדפה למקום שמור, מועמד מקסטות הרשימה מועדף על פני מועמד משבטי הרשימה המועדף על פני מועמד ממעמדות מפגרות אחרות. כפי שצוין קודם רק %27 מהמעמדות המפגרות האחרות זכאים לאפליה מתקנת למרות שהם מהווים כמעט %50 מהאוכלוסייה. בקרב 'מעמדות מפגרות' מתארגנות קהילות שונות בצורה פוליטית כדי שיכירו בהם כקהילות מפגרות הזכאים להטבות. יש לציין בנקודה הזאת שהממשלה המרכזית אפשרה אפליה מתקנת למעמדות המפגרות רק מ - 1991
שבטי הרשימה, הנקראים גם 'אדיוואסי' שמשמעותו תושבים המקוריים, קיבלו בעלות וזכויות על אדמות הודו. קהילות שונות של הודו טוענים גם הם להיותם תושבים המקוריים של הודו ודורשים גם הם סטטוס של שבטי הרשימה.בדרך כלל קהילות שקיבלו סטטוס של זכאים לאפליה מתקנת לא נפלטים מהרשימה זו גם עם חלו שיפורים חברתיים, כלכליים בקרבם
הזהות הקסטית והשבטית הפך לנושא גם לפרשנות פוליטית, חברתית ומשפטית. מערכת המשפט מעורבת לעתים כדי להכריע אם אדם מסוים זכאי להטבות שמורות. אבל עם כל האפליה המתקנת, קסטות שהיו נמוכים בהיררכיה נשארו נמוכים גם בחברה המודרנית וקסטות שהיו האליטה נשארו עדיין האליטה. רוב העבודות הבזויות הקשורים לניקיון נעשות גם היום על ידי צאצאי הטמאים והבראהמנים נשארו גבוהים בהיררכיה של חברה המודרנית עם מקצועות כמו רפואה, הנדסה, משפטים ועוד