בודהיזם צמחה מהודו. היו תקופות בעברה של הודו בהם בודהיזם הייתה נפוצה מאוד. היום פחות מאחוז אחד מאכלוסיה ההודית הם בודהיסטים. בודהיזם נפוצה יותר במדינות מזרחה מהודו, מסין עד יפן בודהיזם נוסדה בערך 500 שנים לפני הספירה. בודהיזם התחילה עם נסיך בשם 'סידהרתא גאוטמא' 'סידהרתא' השתייך למעמד הלוחמים. בהיותו נסיך היו לו חיי עושר. הוא מעולם לא יצא מארמונו. באיזשהו שלב החל 'סידהרתא' לצאת מארמונו וראה איך חיים העניים, החולים, הזקנים והמסכנים בעולם. כנראה מתוך רגשי אשמה, סידהרתא איבד עניין בחיי העושר. הוא החליט לוותר על כל עושרו והצטרף לאנשים סגפנים. באותה תקופה אנשים סגפנים שחיפשו הארה, האמינו שהארה אפשר להשיג על ידי הרעבה עצמית. אנשים הללו כמעט לא אכלו כלום והאמינו שרק מי שמסוגל להתעלם מצרכיו הבסיסים ביותר כמו אוכל מסוגל לקבל הארה. סידהרתא בתחילת דרכו בחיפוש אחרי הארה, אימץ דרך זו. באיזשהו שלב הוא הגיע למסקנה שזו לא הדרך מצד שני הוא גם לא היה בעד חיי עושר מופלגים כפי שהיו לו כנסיך. הוא טען שדרך הנכונה היא דרך האמצע, כלומר לא סגפנות יתרה וגם לא חיי עושר מופלגים, אלא משהו ביניהם כדי להתרכז ולחפש את האמת המוחלטת, התיישב סידהרתא תחת עץ תאנה ובאיזשהו שלב הוא האמין שהוא קיבל הארה. בסביבתו אנשים שזכו להארה נקראו בודהה. וכך סידהרתא התחיל להיקרא בודהה. על פי בודהה חיים הם סבל אחד ארוך. הסבל נגרם לאנשים בגלל החשיבות שמייחסים האנשים להגשמת תשוקותיהם התאוותניות. אנשים שירצו להגשים את תשוקותיהם אבל לא יצליחו להגשימם יולדו מחדש בעולם של סבל, כלומר בעולם הזה וכך ירחיקו את עצמם מעולם של נירוואנה שבו אין סבל כדי להגיע לנירוואנה אנשים צריכים לפעול לפי 'שמונת הקיפולים' שאומרים שאדם צריך להאמין נכון, לשאוף נכון, לדבר נכון, להתנהג נכון, לחיות נכון, לעשות את המאמצים הנכונים, לחשוב נכון ולעשות מדיטציה כלומר התבוננות נכונה על החיים.(כמו שעשרת דברות נקראות עשרת דברות ולא עשרת הכללים או עשרת הפקודות, ככה שמונת הקיפולים נקראים שמונת הקיפולים). בודהיזם כדת מייחסת חשיבות רבה לאי אלימות. לאי פגיעה בבעלי חיים. בודהה היה נגד מנהג 'בראהמני' של שחיטת חיות בעת טקסים דתיים. בודהיסטים מבחינה דתית צמחונים. אבל הדעה הרווחת בהודו היא שבודהה, שלא תמיד היה לו אוכל, מת מאכילת בשר של חיה חולנית. בבודהיזם לא קיים אלוהים. אבל יש בודהיסטים המחזיקים בביתם פסלים של בודהה. בודהה לא נחשב לנביא הראשון של הדת אלא ממשיכם של נביאים אחרים (כמו משה רבנו). קיימות שתי דוקטרינות עיקריות בבודהיזם. אחת נקראת 'מאהאיאנא' והשנייה נקראת 'הינאיאנא' .בודהיסטים הדוגלים ב'מאהאיאנא' מאמינים שהדרך הפעולה הנכונה של המאמין היא שתוביל את כל האנשים לגאולה. דוקטרינת ההינאיאנא טוענת שכל אדם אחרי לגאולתו לצד דוקטרינות אלה קיימות גם אמונות אחרות בבודהיזם כמו בודהיזם היפנית שנקרא זן בודהיזם ובודהיזם הטיבטי שנקרא גם 'הינדו טנטריק בודהיזם. ה'בודהיסטים הטיבטים' מייחסים חשיבות רבה לקסמים, לרוחות, לשדים ולטנטרה שהם תפילות מיסטיות. מנהיגם הרוחני של ה'בודהיסטים הטיבטים הוא ה'דלאי לאמא'. ה'דלאי לאמא' שמקורו מטיבט הגיע להודו אחרי שנאלץ לעזוב את טיבט עם כיבושה על ידי הסינים ב- 1959 . מתחילת מאה העשרים התחילו במערב הודו הינדוים, שבהיררכית המעמדות היו חסרי מעמד, לאמץ את בודהיזם כדי לצאת ממעמדם הנמוך בהיררכיה ההינדוית

 

Member of Israel HyperBanner