יהודי קוצין

קהילה יהודית השנייה של הודו היא יהודי 'קוצין'. הם נקראים כך משום שהם התגוררו בעיר שנקראת קוצין (היום היא נקראת קוצי), שנמצאת במדינת קרלה בדרום הודו. אבל ההתיישבות הראשונה של יהודי קוצין לא הייתה בקוצין אלא קצת צפונה ממנה במקום שנקרא היום קודונגללור

כמו ה'בני ישראל', גם זמן הגעתם של יהודי 'קוצין' לא ידוע בוודאות. אבל דבר אחד ידוע בוודאות על יהודי 'קוצין', והוא שזו לא הייתה הגירה חד פעמית אלא רצף של הגירות בתקופות שונות. לפי גרסה אחת אבות הראשונים של יהודי 'קוצין' הגיעו להודו בזמן שלמה המלך שסחר עם ממלכה הודית באזור 'קוצין'. גרסה אחרת טוענת שה'קוצינים' הם מה'שבטים האבודים'. גרסה אחרת טוענת שהם הגיעו להודו אחרי שגורשו מארץ ישראל על ידי מלך בבל 'נבוחננצר'. ההגירות המאוחרות היו של יהודים ספרדים ואלה טענו שהיהודים הוותיקים יותר כלל אינם יהודים אלא מומרים הודים

תושבי מדינת קרלה מתגאים מאוד בכך שממלכות שהיו בעבר במדינת קרלה היו מפורסמות מאוד בעולם והגיעו לנמליה סוחרים מכל העולם בתקופות שונות, עוד מזמן שלמה המלך אחריהם גם הרומאים, יוונים, ערבים ואחרים. גם סוחרים יהודים הגיעו אליה והתיישבו בה. לפי ממצאים שונים קיומה של קהילה יהודית, בדרום הודו, הייתה ידוע ליהודים במקומות אחרות בעולם. וכך היגרו אליה יהודים נוספים ומרכזם היה ביישוב קודנגללור. הסוחרים היהודים היו בעלי השפעה רבה מאוד באזורם והיו אחראים במידה רבה לשגשוג כלכלי בממלכותיהם. כהכרת תודה לתרומתם נתן שליט מקומי 'סרי פרקרן איראבי ונמר' ליהודי בשם יוסף רבבן את הכפר 'אנג'ווואננם' והפך אותו לשליטו עם תואר נסיך. למשפחתו ולשריו היהודים היו זכויות השמורים למעמד המלוכה. אבל עד היום אין הסכמה בין ההיסטוריונים על תאריך מדויק שבה הוקמה ה'ממלכה' היהודית הזאת. התאריכים נעים בין המאה ה - 4 לספירה ועד המאה ה - 10 לספירה. היהודים הקוצינים מאמינים שזכויות הממלכתיות (הכתובות על לוחות נחושת ועל כן נקראות 'לוחות נחושת') נמסרו להם בשנת 379 לספירה. דבר אחר שעליו אין הסכמה הוא: לאיזה יהודים קוצינים נמסרו לוחות אלה?

היהודים ה'קוצין' מתחלקים לשלושה קבוצות. הקבוצה הגדולה נקראת 'מיוחסים' או יהודי 'מאלאבאר' (על שם החוף בה נמצאת קרלה); קבוצה השנייה נקראת 'פרדייסי' שמשמעותו זרים; והקבוצה השלישית נקראת 'משוחררים'. 'המיוחסים' נחשבים לקהילה הוותיקה שהגיע להודו עוד בזמן שלמה המלך. בתקופות שונות התחילו להגיע לחוף מאלאבאר יהודים 'זרים' ממקומות שונים ביניהם מצרים, סוריה, תימן, פרס, עיראק וגם ספרד. נוהגים גם לקרוא ל 'מיוחסים' יהודים שחורים ול'זרים' יהודים לבנים. שתי הקהילות האלה עסקו במסחר. לשתי הקהילות האלה היו עבדים שעברו גיור ושוחררו ממעמדם כעבדים והם נקראים 'משוחררים' או יהודים חומים.

היהודים ה'זרים' ראו ב 'מיוחסים' יהודים לא טהורים וכצאצאים של יהודים עם מקומיות לא יהודיות. שתי הקהילות טענו שהמלך היהודי היה משלהם. הממלכה היהודית שהיהודים קראו לה 'שינגלי' המשיכה להתקיים עד המאה ה - 16. ב - 1524 הותקפו היהודים על ידי ערבים מסיבות הקשורות לשליטה מסחרית של מוצרים שונים. היהודים נטשו את ממלכתם כאיש אחד וביקשו מקלט בממלכתו של מלך קוצין. המלך קיבל אותם לממלכתו וכך נוסדה הקהילה היהודית של עיר קוצין. האזור שבו חיו וסחרו היהודים נקרא גם היום 'ז'ו טאון' כלומר העיירה היהודית

יהודי 'קוצין' ידעו על כל מנהגי דת היהודית והם שמרו על כל מסורת ישראל. הם הקפידו במיוחד על כשרות הפסח ואף אסרו על לא יהודים לגעת במאכליהם או כלי האוכל בזמן הפסח. היו בין יהודי 'קוצין' חכמים וקבליסטים יהודים. מבחינה חברתית כאמור היהודי 'קוצין' היו בעלי השפעה גדולה על סחר והפוליטיקה האזורית. מבחינה מספרית יהודי 'קוצין' היוו בשיאם כ - 3000 איש וזה היה בעשור של 1940 מתוכם יהודים ה'זרים' היו כ - 200. היום חיים בקוצין פחות מחמישים יהודים