היחסים בין היהודים

כאמור יהודי הודו אינם קהילה אחת והם התייחסו אל קהילות יהודיות אחרות כ 'לא משלנו'. צוין קודם על היחסים שהיו בין 'גורא' ל'קאלא' בקרב יהודי קוצין והבני ישראל. לצד יחסים אלה, היו גם יחסים מעורערים בין הקהילות במיוחד בין ה'בגדאדים' לבני ישראל' והיו לכך מספר סיבות. הבגדאדים הגיעו ממדינות ערב והושפעו מהתרבות הערבית, לעומתם ה 'בני ישראל' הושפעו מהתרבות ההודית. ה 'בגדאדים' הקפידו מאוד על ההלכות היהודיות כמו כשרות ומנהגי 'ייבום וחליצה'. לעומתם ה 'בני ישראל' היו פחות חילונים ולא החזיקו בבית שני סטים שלמים של כלי אוכל וכן לא ערכו לאלמנותיהם טקסי 'ייבום וחליצה'. אפשר היה להעסיק מכך שהבני ישראל הם קהילה חילונית אבל ה'בגדאדים' העדיפו להתייחס אל הבני ישראל כיהודים לא טהורים או כלא יהודי

ה'בגדאדים' לא התחתנו עם ה 'בני ישראל'. הם הקימו לעצמם בתי כנסת נפרדים ולא כללו את היהודים במניין; ה 'בגדאדים' גם הקימו בתי קברות נפרדים או שהקימו חומה בין חלקם בבית קברות לבין חלקם של ה 'בני ישראל'. הם גם נמנעו ממגע עם יהודים' מיוחסים' מקוצין ועם יהודי מניפור. אבל הם קיימו קשרי דת עם היהודים ה 'זרים' של קוצין ועם אשכנזים שהגיעו להודו. יש לציין בנקודה זו שלמספר 'בגדאדים' היו נשים הודיות לא יהודיות והן גוירו ליהדות. ה'בגדאדים' גם עזרו למספר הינדוים מהאליטה ההודית להתגייר. מכאן יש המניחים שהסיבות האמיתיות שבגללם ה'בגדאדים' לא קיבלו את ה'בני ישראל' כיהודים, לא היו קשורים להלכה היהודית אלא מסיבות אחרות לגמרי

תיאוריה אחת היא שיהודים ה'בגדאדים' העשירים, שהיו גם אנשי עסקים ברמה העולמית והיוו גם מנהיגי הקהילה ה'בגדאדית' של הודו, רצו להראות לבריטים שהם לא מתערבבים עם ההודים (שנחשבו אז על ידי הבריטים כנחותים) וזאת כדי להתקרב אל האריסטוקרטיה הבריטית. סיבה אחרת יכולה להיות החשש של ה'בגדאדים' שקהילה יהודית אחרת ( בני ישראל) תתפוס את מקומם כסייענים בריטים ברחבי העולם. באותה תקופה היהודים עיראקים היוו במידה רבה כסעיינים בריטים ברחבי העולם. הרבה עסקאות בינלאומיות ברחבי העולם השיגו הבריטים בעזרת יהודים עיראקים. מצד שני ה'בני ישראל' גם טוענים שהיו להם יחסים קרובים עם הבריטים. ה'בני ישראל' היו מהקהילות ההודיות הראשונות ששיתפו פעולה עם הבריטים. הם שירתו בצבאם ולחמו למענם במלחמות שונות בהודו ובעולם. יתכן על כן שה'בגדאדים' חיפשו דרך לנטרל את ניסיון התקרבות 'בני ישראל' אל הבריטים והם תקפו את יהדותם של ה'בני ישראל' וכך העסיקו את ה'בני ישראל' בלהוכיח את יהדותם במקום שיתעסקו בהתקרבות אל הבריטים

בפרק של יהודי 'קוצין' צוין שהייתה מתיחות בין יהודי 'מאלאבר' (המיוחסים) לבין יהודים ה'זרים' של קוצין. ה'זרים' ראו ביהודים ה'מיוחסים' יהודים לא טהורים ונמנעו ממגע איתם. יש הטוענים שהסיבות האמיתיות לכך דומות לסיבות שבגללם ה'בגדאדים' התרחקו מה'בני ישראל'. אבל במקרה של ה'קוצינים', היהודים ה'זרים' רצו להראות לפורטוגלים ולהולנדים ( שהיו בעלי השפעה בדרום הודו לפני הבריטים) שהם לבנים ולא הודים. היחסים בין היהודים ה'מיוחסים' וה'זרים' השפיעו על 'בני ישראל'. ה 'בני ישראל' העדיפו תחילה חזנים מה 'זרים' על פני ה'מיוחסים'

מתישהו באמצע מאה - 20 הקהילות היהודיות השונות, למעט ה'מניפורים', התחילו לחיות כקהילה אחת. הם התחילו להתפלל ביחד ואף נערכו חתונות מעטות בין הקהילות. בבתי כנסת שבנו ה'בגדאדים' יש היום חזנים מעדת 'בני ישראל'. אבל לא כל מתיחויות שהיו בין הקהילות נשכחו לגמרי