אנגלית בהודו

אנגלית היא שפה חשובה מאוד בהודו. אחרי הינדית, אנגלית היא השפה המדוברת ביותר בהודו. הודים שיודעים אנגלית תמיד ינסו להראות זאת ולהשמיע זאת. ידיעת אנגלית טובה מסמל עבור ההודים איכות, תרבות והשכלה טובה יותר. הודים שיודעים אנגלית מרבים לשלב אותה בשפות הודיות במהלך השיחות. גם מקובל מאוד אצל ההודים במהלך השיחות לעבור לדבר באנגלית. אנגלית גם מהווה שפת תקשורת בין הודים בעלי רקע לינגוויסטי שונה. אנגלית היא שפה חשובה והעיקרית במערכות שונות -משפטית, כלכלית, חינוכית, עסקית ואחרות - בהודו. עד תחילת שנות התשעים סרטים לא הודים, לא דובבו או תרגמו לשפות הודיות אלא שודרו באנגלית וייעדו אותם בעיקר לדוברי אנגלית בהודו. הסיבה שבגללה ההודים מייחסים חשיבות כה רבה לאנגלית קשורה לכך שהודו הייתה פעם קולוניה בריטית

כאשר הבריטים שלטו על הודו, הם חיפשו מתווכים מקומיים אשר יעזרו להם לנהל את הודו. הבריטים פנו אל הודים מהמעמדות הגבוהות כדי שיעבדו אתם. בני מעמדות הגבוהות במיוחד ה'בראהמנים' הסכימו לעבוד בשביל הבריטים. המדיניות של הבריטים הייתה לטפח הודים שיחשבו כמו האנגלים או כמו שנאמר אז באנגליה לטפח הודים שיהיו 'הודים בדם ובצבע אבל אנגלים בטעם, בחשיבה ובתבונה'. הבריטים התחילו להקים בהודו מערכת חינוך במתכונת אנגלית שבה הושם דגש רב על אנגלית. הודים הללו שטופחו על ידי הבריטים קיבלו את השכלתם גם באנגליה. המיסיונרים הנוצרים אנגליים שהתחילו לפעול בהודו מ - 1813, הקימו בתי ספר יסודיים שבהם שפת ההוראה הייתה שפה המקומית. במשך הזמן המיסיונרים גם הקימו בתי ספר תיכוניים שבה שפת הוראה הייתה אנגלית. דבר זה חייב את מי שרצה ללמוד בתיכון לדעת אנגלית טובה. השליטים הבריטים התחילו להקים בהודו מאמצע מאה התשע העשרה אוניברסיטאות בדגם האנגלי

אנגלית התחילה לקחת מקום מרכזי במערכת החינוך. הודים 'מודרניים' של אז התחילו גם הם לייחס חשיבות רבה לידיעת אנגלית. אנשים שידעו אנגלית שוטפת נחשבו לאליטה של הודו. הוקמו בתי ספר רבים שבהם שפת ההוראה הייתה אנגלית. על פי חוקים בריטים, שפת ההוראה ברמה האוניברסיטאית הייתה אנגלית. מסיבה זו בתי ספר עם שפת הוראה אנגלית הפכו לבתי ספר מועדפים להודים שאפתנים. גם אחרי שהודו זכתה בעצמאותה, אנגלית המשיכה לתפוס מקום מרכזי בהודו ונשארה במידה רבה, שפת הניהול של הודו

ברוב בתי ספר הטובים של הודו, אנגלית היא גם היום שפת הוראה וכך גם ברמה האוניברסיטאית. בשנות ה – 1970 וה – 1980, בערך בשליש מהבתי ספר בהודו , שפת ההוראה הייתה אנגלית. עבור רוב תלמידים בוגרי בתי ספר אלה, אנגלית היא למעשה השפה הראשונה שלהם. קל להם יותר לתקשר, לכתוב ולקרוא באנגלית מאשר בכל שפה הודית כולל שפת אמם. אבל כמו שהאמריקאים או האוסטרלים מדברים אנגלית שונה מהאנגלית האנגלית כך גם ההודים מדברים באנגלית מיוחדת. ההודים וגם העיתונות אנגלית של הודו מרבים להשתמש במילים משפות הודיות, בעיקר מהינדית. את המילים האלה כותבים באנגלית. חוץ מזה יש גם מבטא הודי שלפעמים קשה ללא הודים להבין אותו, יותר מכך לפעמים לדוברי שפות אריאניות קשה להבין את האנגלית של דוברי שפות דראוידיות

בעיה אחרת שקשורה בין אנגלית לשפות הודיות היא מספר צלילים או הגאים שאין אותם באנגלית. למשל בשפות הודיות קיימות שתי אותיות שאין דומה להם באנגלית, אחד מהם זה 'דא' שנאמר על ידי לחיצת קצה הלשון לתקרת הפה ובאותה צורה נאמרת גם אות אחרת 'טא'. האנגלים שהתקשו להגות מילים עם הגאים אלה, עיוותו את המילים האלה כך שיכלו להגות אותם. האנגלים עיוותו את האות 'דא' ל'ר'. שתי דוגמאות לכך הם; הלבוש האישה ההודית 'סאדי' שהפכה באנגלית ,ובעקבותיו בעברית ל'סארי' ומאכל הודי 'קאדי' הפכה ל'קארי'